גזר דין בתיק נ"ב 6634-04-12

הנאשם מר איליה לישפיץ הורשע על סמך הודאתו בעבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: " תקנות התעבורה"); בעבירה על סעיף62(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: " פקודת התעבורה"); בעבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה ובעבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

על פי המתואר בכתב האישום ביום 22.01.12 בסמוך לשעה 17:00 נהג הנאשם ברכב מסוג "פורד" מ"ר 20-878-65 ונסע ברחוב העליה בבית שמש לכיוון רח' בר אילן. במהלך נסיעתו, נהג הנאשם ברשלנות עת סטה מנתיבו עם שני גלגלים על המדרכה, חזר לכביש ולאחר מכן לתחנת האוטובוס שוב סטה ופגע ברכב שחנה בצד הדרך. זאת ועוד, בבדיקה שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר נשוף שלו עולה על הכמות המותרת בחוק.

מהלך דיון ההוכחות שהתקיים לפניי ביום 31.10.12 הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה כי העבירות בהן הודה והורשע הנאשם הינן חמורות במיוחד. ציינה כי הנאשם עשה תאונת דרכים כתוצאה מהיותו שיכור ברמה גבוהה של 1070 מיקרוגרם. התביעה הדגישה כי מדובר בתאונה שבנס לא גרמה לאבידות בנפש. לפיכך, מבקשת התביעה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ושלוש שנות פסילה לפחות.

מנגד הסניגור ביקש להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם ובנסיבות האירוע. באשר לתאונה ציין כי מחומר הראיות בתיק מהעדים עולה כי השכרות לא הייתה הגורם לתאונה אלא אירעה כתוצאה  מהתנאים שהיו ביום התאונה ; חוסר אוויר בצמיג ויום גשום במיוחד. הסניגור הדגיש כי הנאשם נסע לאט ואבד שליטה ככל הנראה בשל מצב הגלגלים ולא בגלל השכרות.

הנאשם בעדותו לפניי הביע את חרטתו ואת צערו על המקרה. ציין כי הוא בן 53 אב לשני ילדים, אשתו חולה, וכי הוא עצמו סובל ממחלת סכרת והמפרנס היחיד במשפחה.

בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם הוריתי לממונה על עבודות שירות ליתן חוות דעתו על התאמתו של לעבודות שירות.

בחוות דעת של הממונה על עבודות השירות שהוגשה לבית המשפט ביום 10.01.13, נמצא הנאשם כשיר לרצוי עונש של מאסר במסגרת עבודות שירות במרכז יום לקשיש בבית שמש, ברח' המשלט.

מסכים אני עם התביעה כי העבירות בהן הודה והורשע הנאשם הינן עבירות חמורות. מדובר ברמת שכרות גבוהה במיוחד ולא ניתן להתעלם ממנה הגם שזו שכרותו הראשונה של הנאשם. כיודע עמדת המחוקק היא שמי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות ייפסל מלנהוג לתקופה  של שנתיים ואף ליותר (הכל תלוי בנסיבות המקרה). זאת ועוד, במקרה שלפנינו קיים גורם נוסף של תאונת דרכים שגם ממנה לא ניתן להתעלם. עם זאת, במקרה שלפנינו לא מצאתי מקום לקבל את בקשת המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל. מדובר בנאשם בן 53 נשוי שמצבו בריאות אינו טוב במיוחד בלשון המעטה. זאת ועוד, מעיון בחומר הראיות שהובא לפניי לא התרשמתי כי כמות האלכוהול הגבוהה במיוחד שנמצאה אצל הנאשם השפיעה עליו במיוחד.

לאמור נוסיף כי ביום 10.07.2012 נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין, הקובע את העקרונות והשיקולים המנחים את בית המשפט בעת מתן גזר הדין. התיקון קובע כי העיקרון שינחה את בית המשפט בבואו לחרוץ את דינו של הנאשם הוא עקרון ההלימה, לאמור, בחינת קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה לבין מידת אשמו של הנאשם וסוג העונש שיוטל עליו בסופו של דבר.

עוד קובע התיקון (בסעיפים 40ב ו- 40ג) כי במכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול הוא את הערך החברתי שנפגע בגין ביצוע העבירה, וכן את מדיניות הענישה המקובלת לגבי הענישה במקרים אלה.

סעיף 40 ג, קובע כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

המתחם ההולם על התאונה שלפנינו נע בין מאסר בפועל (שיכולה להיות לתקופה קצרה או ארוכה) או עבודות שירות לתקופה מתאימה יחד עם פסילה.

ואילו לנהיגה בשכרות התחום המתאים נע בין עונש של פסילה ארוכה לבין פסילה על תנאי  (בהתחשב גם ברכיבי ענישה נוספים).

בעניינו, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, גילו, הסתבכותו הראשונה, הנזקים שאירעו בעקבות התאונה ואת מדינות הענישה במקרים אלו, אני מקבל את המלצת הממונה על עבודות שירות ודן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.      מאסר של ארבעה חודשים שיבוצע במרכז יום לקשיש בבית שמש, ברח' המשלט 17.   הנאשם ייחל את תקופת מאסרו ביום 03.04.13. הנאשם יתייצב ביום זה לצורך קליטה במשרדי הממונה על עבודות שירות בשעה 08:00 שב"ס, מפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות שירות ת.ד. 81 רמלה 72100. הנאשם מוזהר כי אם יפר התנאים, תפסק עבודתו מנהלית ואת יתרת העונש יירצה במאסר ממש.

ב.      פסילה לתקופה של שנתיים מלנהוג בכל רכב שהוא . זאת בנוסף לפסילה המנהלית.  הפסילה תחושב מיום 28.11.12 בו הפקיד הנאשם רישיונו.

ג.        ארבעה חודשים פסילה על תנאי לתקופה של שלוש שנים אם יעבור אחת העבירות בהן הורשע הנאשם.

בנסיבות המקרה, ובהתייחס לנסיבותיו האישיות,  לא מצאתי הצדקה להשית עליו קנס.